<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יהודה וחזקיה בני ר' חייא</h1>
<h2>דף נז.</h2>
יהודה וחזקיה בני ר' חייא ותאומים כדאיתא במס' נידה פ' המפלת [כ"ז ע"א] אמר רבין בר רב אדא א"ר ולס א"ר יצחק מעשה ונשתהא ולד אחר חבירו שלשה חדשים והרי הן יושבין לפנינו בבית המדרש ומאן נינהו יהודה ויחזקיה בני ר' חייא ואחד נגמרה צורתו לשבעה ואחד לתשעה, ונראה כי יהודה נולד לפני יחזקיה שהרי בכל מקום מקדים יהודה לחזקיה ובימי ר' כבר נולדו כההיא דסנהדרין פ' אחד דיני ממונות [ל"ח ע"א] בני ר' חייא הוו יתבי קמיה דר' בסעודת' וכו' אלמא בימי ר' כבר הגיעו לדרוש ברבים. וחזקיה רבו של ר' יוחנן היה כדאיתא באילו קשרים [שבת קי"ב ע"ב] תנן התם כל כלי בעלי בתים שיעורן כרימונים בעי חזקיה נקב כמוציא זית סתמו וחזר ונקבו במוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רימון מהו, א"ל ר' יוחנן ר' שניתה לנו סנדל שנפסקה אחת מאזניו וכו'. ונקרא חזקי' ברבי כלומר גדול הדור כדאיתא באילו טריפות הל' נשתברו רגליה [חולין נ"ז ע"א] דאמר חזקיה אין ריאה לעוף ומסקנא אמרי במערבא משמיה דר' יוסי בר חנינא מדבריו של בריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולין. ואע"ג דחזקיה רביה דר' יוחנן מספקא לי היכא דפליגי אהדדי הל' כמאן דגרס' באין מעמידין הל' השלקות והכבשים [ע"ז ל"ח ע"ב] דג מליח חזקיה שרי ור' יוחנן אסר ביצה צלויה בר קפרא שריא ור' יוחנן אסר, כי אתא רב דימי אמ' אחד דג מליח ואחד ביצה צלויה חזקיה ובר קפרא שריא ור' יוחנן אסר ואין דבריו של אחד במקום שנים ופשיטא דאף בר קפרא חכם ומופלג מר' יוחנן דהא בר קפרא בר פלוגתא דר' חייא הוה הוא ר' חייא ר' דר' ינאי כדאיתא בהאשה רבה הל' דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם [יבמות צ"ג ע"א], ור' ינאי רבו דר' יוחנן, כדאיתא בפ' מי שמת בבבא בתרא [קנ"ד ע"ב] א"ר זירא אי כפר ר' יוחנן בר' אל(י)עזר תלמידו יכפור בר' ינאי, וכיון דהכי הוא מאי האי דקאמר ואין דבריו של אחד במקום שנים דמשום דתרווייהו חזקיה ובר קפרא פליגי עליה משום הכי הל' כוותיהו דאין דבריו של יחיד במקום שנים הא יחיד ויחיד הל' כיחיד והיינו ר' יוחנן ואמאי והא רבותיו היו ואין לפרש דמשום חומרא דר' יוחנן מחמיר בדג וביצה משום הכי הל' כוותיה אי הוה יחיד ויחיד אפילו הוא רבו חדא דבישולי גוים מדבריהם ובשל סופרים הלך אחר המיקל אפילו בחביר' וכ"ש תלמיד אצל רבו, ועוד דגרס' בפ"א במס' נידה הל' ר' אלעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות וכו', דגרס' התם [ט' ע"ב] ת"ר תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה פעם ראשונה דיה שעתה שניה דיה שעתה שלישית הרי היא ככל הנשים ומטמא מעת לעת ומפקידה לפקידה ומסקינן כתם שבין ראשונה לשניה טהור שבין שניה לשלישית חזקי' אמר טמא ר' יוחנן אמר טהור וכו' ומסקינין אמר עולא א"ר יוחנן תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה פעם ראשונה ושנייה רוקה ומדרסה בשוק טהור כתמה נמי טהור לא ידענא אי דידיה אי דרביה פי' עולא הוא דמספקא ליה מסברא דידיה אמרה או דרביה או משום רבו ונפקא מיניה למהוי דבריו של אחד במקום שנים כי אתא רבין וכל נחותי [ימא] אמרוה ב"ר שמעו' בן יהוצדק והוה ליה חזקיה יחיד במקום שנים, ולאו ר' שמעון בן יהוצדק משמע דהל' כחזקי' משום דרביה הוה או משום דמחמיר ואע"ג דכתמים דרבנן וכמה קולי מקלינן בהו. ונראה כי הל' כר' יוחנן בכל מקום שחולק כנגד יחיד ואפילו כנגד רבו דהא ר' חנינא רבו הוה ופליג בשמוטת ירך בעוף בפ' אילו טריפות [חולין נ"ז ע"ב] ומסקנא כר' יוחנן ולא כר' חנינא ומיהו ההיא יש לדחות משום דרב' ור' יהושע ב"ל כר' יוחנן קיימי ובעזרת האל על סדר חנינא נכתוב יותר. מיהו בפלוגתא דפליגי חזקיה ור' יוחנן בגיטין פ' הניזקין [נ"ג ע"א] בהיזק שאינו ניכר דחזקיה אמר דמן התורה שמיה היזק ור' יוחנן אמר לא שמיה היזק בהא קיימא לן כר' יוחנן דהא איתותב חזקיה מהא גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך והל' כוותיה דר' יוחנן. וגרס' נמי בפ' כל הבשר הל' דנטילת ידים [חולין ק"ו ע"א] איתמר חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין מהן לידים ור' יוחנן אמר נוטלין מהן לידים. א"ר יוחנן שאילית את ר"ג ב"ר אוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל העליון עושין כך אלמא דר' יוחנן מביא הל' למעשה כדבריו. וגרסי' בהעור והרוטב הל' האלל [חולין קכ"א ע"ב], גופא שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת חזקיה אמר אינה לאיבר' ר' יוחנן אמר ישנה לאיבר', א"ר אלעזר נקוט דר' יוחנן לידך דתני' ר' אושעי' כוותיה דתני ר' אושעי' ישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי וכו' וחזקיה סדר בריתות כר' חייא ור' אושעי' דבכמה דוכתי תני דבי חזקי' ובזבחים פ' איזהו מקומן [נ"ו ע"ב] פליגי במחשב לאור שלישי ותניא כותיה דר' יוחנן.
